סגולות לחג השבועות ומקצת הלכות
להדפיס ולקיים כפשוטו.
חג שבועות זה יום חתונה בין בורא עולם (החתן) לכנסת ישראל (הכלה)
נאמר בספרים הקדושים שה' רוצה את הלב "לב טוב ברא לי אלוהים ורוח נכון חדש בקרבי"
לב זה 32 ימי ספירה עד ל"ג בעומר ו-טוב זה 17 הימים שנשארו לספירה
זו הסגולה שפועלת לביטול מחשבות לא רצויות בשעת תפילה וכלל להגיד 3 פעמים את הפסוק: "לב טהור ברא לי אלוהים ורוח נכון חדש בקרבי"
חג שבועות זה יום חתונה בין בורא עולם (החתן) לכנסת ישראל (הכלה).
שלושת הימים לפני חג השבועות נקראים שלושת ימי ההגבלה.* אנחנו עדיין בתוקף של ספירת העומר ונמצאים בעליה גדולה קרוב לשער החמישים, יום חג שבועות. בכל ספירת העומר אנחנו בתחום של אבלות כלומר, אסור להתחתן , אסור להסתפר ,אסור לשמוע מוסיקה וכדומה. המיוחד בשלושת ימי ההגבלה זה שהאבל נפסק ומתחילים להתכונן ,כמו עם ישראל שהתכונן למתן תורה. בשלושת ימי ההגבלה מתכוננים כמו כלה לחתונה , בימים אלה צריך שתהיה הכנה עם ישראל שהתכונן למתן תורה וצריך שתהיה הכנה גשמית ורוחנית. כלומר, מתחילים להסתפר, טוב לקנות בגד חדש, מומלץ בשבועות להיות בלבוש לבן או בד כמו כלה בחתונה.
בערב חג השבועות מומלץ לתת צדקה (91 ש"ח כמניין אילן). כי האדם עץ השדה. בנוסף (13 ש"ח כמניין 13 מידות הרחמים) ובסה"כ 104 ש"ח לצדקה. את הצדקה יש לתת לתלמיד חכם אמיתי וענו. (הנותן את התרומה הזאת לתלמיד חכם ,זוכה לחלק מתורתו). וכן זוהי סגולה לילדים שיהיו צדיקים וילכו בדרך התורה וגם לקירוב הגאולה.
כל מי שרוצה לתת לנו את הצדקה לטובת זיכוי הרבים והאדרת התורה והחיזוקים יצור קשר.
טבילה במקווה לגברים
לפני חג השבועות הגברים נוהגים ללכת למקווה בשביל להיות בטהרה וקדושה לפי חג מתן תורה.
תפילה לגברים לאומרה לפני הטבילה במקווה:
"וְעָזְרֵנוּ וְזַכֵּנוּ וְהוֹשִׁיעֵנוּ שֶׁנִּזְכֶּה לְטַהֵר וּלְקַדֵּשׁ עַצְמֵנוּ בְּכָל עֵת עַל יְדֵי טְבִילַת מִקְוֶה, וְנִזְכֶּה לְהַמְשִׁיךְ עָלֵינוּ טָהֳרָה וּקְדֻשָּׁה גְדוֹלָה עַל יְדֵי טְבִילַת הַמִּקְוֶה, לְטַהֵר עַצְמֵנוּ מִכָּל הַטֻּמְאוֹת מִכָּל הַחֲטָאִים וְהָעֲווֹנוֹת וְהַפְּשָׁעִים, שֶׁחָטָאנוּ וְשֶׁעָוִינוּ וְשֶׁפָּשַׁעְנוּ לְפָנֶיךָ מִנְּעוּרֵינוּ עַד הַיּוֹם הַזֶּה, וּלְהַמְשִׁיךְ עָלֵינוּ קְדֻשָּׁה גְדוֹלָה עַל יְדֵי הַמִּקְוֶה הַקְּדוֹשָׁה וְתַשְׁפִּיעַ עָלֵינוּ עַל יְדֵי זֶה דַּעַת גָּדוֹל וְרַחֲמִים רַבִּים וְתִתֶּן לָנוּ כּחַ וְתַעַזְרֵנוּ שֶׁנִּזְכֶּה לְהַמְתִּיק עַל יְדֵי טְבִילַת הַמִּקְוֶה כָּל הַדִּינִים שֶׁבָּעוֹלָם, מֵעָלֵינוּ וּמֵעַל זַרְעֵינוּ וּמֵעַל כָּל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל, וּלְבַטֵּל כָּל הַצָּרוֹת וְכָל הַגְּזֵרוֹת רָעוֹת עַל יְדֵי זֶה וְתוֹשִׁיעַ לָנוּ תָמִיד עַל יְדֵי טְבִילַת הַמִּקְוֶה הַקְּדוֹשָׁה וְהַנּוֹרָאָה מְאד, וִיקֻיַּם מִקְרָא שֶׁכָּתוּב. "מִקְוֵה יִשְׂרָאֵל יְהוָה מוֹשִׁיעוֹ בְּעֵת צָרָה" וּתְזַכֵּנוּ לְהַמְשִׁיךְ עָלֵינוּ קְדֻשַּׁת הַמִּקְוֶה שֶׁל חַג הַשָּׁבוּעוֹת הַקָּדוֹשׁ שֶׁהוּא זְמַן מַתַּן תּוֹרָתֵנוּ, שֶׁאָז נִתְקָרְבוּ יִשְׂרָאֵל אֵלֶיךָ וְזָכוּ לְקַבֵּל אֶת הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל יְדֵי טְבִילַת הַמִּקְוֶה, וְנִזְכֶּה כֻלָּנוּ בְּחַג הַשָּׁבוּעוֹת לִטְבּל עַצְמֵנוּ בַמִּקְוֶה הָעֶלְיוֹנָה, בַּמִּקְוֶה שֶׁל שַׁעַר הַחֲמִשִּׁים שֶׁל הַקְּדֻשָּׁה, שֶׁהוּא רַחֲמִים גְּדוֹלִים וְרַבִּים, וְחֶסֶד עֶלְיוֹן וְדַעַת גָּדוֹל מְאד וְתַעַזְרֵנוּ שֶׁנִּזְכֶּה לְהַמְשִׁיךְ עָלֵינוּ קְדֻשַּׁת הַמִּקְוֶה הַזּאת בְּכָל הַשָּׁנָה כֻּלָּהּ וְנִזְכֶּה לְטַהֵר וּלְקַדֵּשׁ עַצְמֵנוּ תָמִיד, וְלָצֵאת מְהֵרָה מֵחֲמִשִּׁים שַׁעֲרֵי טֻמְאָה, וְלִכְנס בְּתוֹךְ הַחֲמִשִּׁים שַׁעֲרֵי קְדֻשָּׁה וִיקֻיַּם בָּנוּ מְהֵרָה מִקְרָא שֶׁכָּתוּב. "וְזָרַקְתִּי עֲלֵיכֶם מַיִם טְהוֹרִים וּטְהַרְתֶּם, מִכּל טֻמְאוֹתֵיכֶם וּמִכָּל גִּלּוּלֵיכֶם אֲטַהֵר אֶתְכֶם".
)ליקוטי תפילות חלק א,נו)
מנהג תיקון ליל שבועות להיות נעורים כל הלילה ולעסוק בלימוד ובתפילות כל הלילה.
מיוחס לבעלי הקבלה שבצפת - לר' יוסף קארו האר"י ז"ל ומשם התפשט לחסידות ובכל תפוצות ישראל.
בזהר פרשת אמור (דף צ"ח) מובא "ועל דא חסידי קדמאי לא הוו ניימי בהאי ליליא והוו לעאן באורייתא ואמרי ניתי לאחסנא ירותא קדישא לן ולבנן בתרין עלמין וההוא ליליא בנסת ישראל אתעטרא עלייהו ואתייא לאזדווגא ביה במלכא ותרווייהו מתעטרי על רישייהו דאינון דזכאן להכי" .
פירוש: "כי החסידים המנדדים שינה מעינהם ועוסקים בתורה בלילה הזה מורישים ירושה גדולה להם ולבניהם בשתי העולמות. ואולי בגלל זה הם מקבלים שתי כתרים ובזה הלילה כנסת ישראל שהיא השכינה מתעטרת עליהם ומתייחדת עם המלך בתפילת המוסף ומאירים על אותם שסייעו אל היחוד על ידי עסק תורתם בליל שבועות" (המתוק מדבש)
במגן אברהם כתוב: "איתא בזוהר שחסידים הראשונים היו נעורים כל הלילה ועוסקים בתורה וכבר נהגו רוב הלומדים לעשות כן ואפשר לתת טעם ע"פ הפשוט לפי שישראל היו ישנים כל הלילה והוצרך הקב"ה להעיר אותם כדאיתא במדרש לכן אנו צריכים לתקן זה".
מרן רבי יוסף קארו בעל ה"שולחן ערוך", "כסף משנה" ו"בית יוסף" במשך חמישים שנה ומעלה הייתה נשמת המשנה מופיעה אליו, לאחר שהיה מאחר ללמוד בלילות משניות ומגידה לו עתידות ושאיפות. כל מה שאמרה לו נתפרסם בספר שנקרא "מגיד מישרים" .
יש לנו בעניין זה גם עדות מעניינת, הרי זו עדות של המשורר שירת לכה דודי של רבי שלמה אלקבץ. הוא הכיר את רבי יוסף קארו עוד בהיותו בגולה, בטרם שבא לצפת. באחד ממכתביו של ר' שלמה מסופר: "הסכמנו החסיד (רבי יוסף קארו) ואני עבדו ועבדכם מהחברים לעמוד על נפשנו ליל שבועות ולנדוד שינה מעיניינו ותודה לאל כן עלה בידינו כי לא הפסקנו רגע וכל זה באימה ביראה בניגון בטעם לא יאמן בי יסופר ואמר כך למדנו משנה כל סדר זרעים, ובעת שהתחלנו ללמוד המשנה ולמדנו שתי מסכתות זיכנו בוראנו ונשמע את הקול המדבר בפי החסיד...קול גדול בחיתוך אותיות.
'ידידי אהובי שלום לכם. אשריכם ואשרי יולדתכם... אשר שמתם על נפשיכם לעטרני בלילה הזה'. קולה של השכינה סיפר להם על מצבה העגום של השכינה – הלא היא הכלה: 'אשר זה כמה שנים נפלה ראשי ואין מנחם לי ואני מושלכת בעפר חובקת אשפתות.' הקדוש ברוך הוא נטש אותה בגלות ובניה 'שוכבים על מטות שן וסרוחים על עריסותם', ישנים וחולמים על 'אלילי זהב וחמדת הממון' שבגינם הם מעדיפים להישאר בגלות על פני הדבקות בה: 'ואלו הייתם משערים אחד מאלף אלפי אלפים וריבי רבבות מהצער אשר שאני שרויה בו לא הייתה נכנסת שמחה בלבבכם ולא שחוק בפיכם בזוכרכם כי בסיבתכם אני מושלכת בעפר'.
הרושם היה נורא הוד. רבי שלמה הלוי אלקבץ שהיה באותו מעמד מעיד: 'כולנו געינו בבכייה מרוב השמחה וגם בשמענו צרת השכינה בעוונותינו וקולה כחולה מתחננת אלינו.' ואז התחזקה השכינה והחלה לעודד אותם: 'חזקו ואמצו ועלצו בני ידידי המהדרים ואל תפסיקו הלימוד כי חוט של חסד משוך עליכם ותורתכם ערבה.' היא המשיכה וביקשה: 'עמדו על רגליכם והעלוני' עד שהשתנה קולה – השכינה פנתה לנוכחים ותבעה מהם לעשות מעשה: 'ועלו לארץ ישראל כי לא כל העתים שוות ואין מעצור להושיע בין רב למעט... לכן מהרו ועלו כי אני המפרנסת לכם ואני אפרנסכם ואתם שלום וביתכם שלום וכל אשר לכם שלום.' כתוצאה מכך: 'נתחזקנו עד אור הבוקר ולא פסק הלימוד מפינו בגילה ורעדה.
בספר "פתורא דאבא" כתוב: "ודע כי כל מי שלא ישן בלילה הזה כלל אפילו רגע אחד ויהיה עוסק בתורה כל הלילה מובטח לו שישלים שנתו ולא יארע לו שום נזק בשנה ההיא וכמ"ש רשב"י בהקדמת בראשית וז"ל, "דיפיק ההוא שתא בשלם וכו' ע"ש ולא עוד אלא שהוראת חיי האדם בשנה ההיא תלויה בעניין זה כי אם לא ישן כלל ודאי שאל ימות בשנה ההיא ודי בזה. ולכן פשט המנהג הזה בישראל לעסוק בתורה כל ליל חג השבועות כו".
גם בעל מגן אבות (הרשב"ץ) אומר מי שלא ישן בלילה של שבועות מובטח לו שישלים שנתו.
*יש מן המקובלים שאינם מדברים באותו הלילה שום דבר בטל עד אחר "כתר", זוהי סגולה להנצל מכרת שכן "כרת" אותיות "כתר" ושימו לב שהעניין בזוהר להכתיר כתרים הינו עד המוסף ולכן תיקנו את הסגולה הזו עד המוסף לא לדבר בכדי לא לגרוע מהלימוד של הלילה.*
*אחר אמירת התיקון נוהגים ללכת לטבילה במקווה.*
*סגולה על פרנסה:*
*יום שבועות יקרא ג"פ י"ג מדות ואח"כ יאמר תפילה זו:*
רבש"ע מלא כל משאלותי והפק רצוני ותן לי ולבני ביתי לעשות רצונך בלבב שלם ומלטנו מיצר הרע ומפגע רע ותן חלקנו בתורתך וזכנו ללמוד תורה וחכמה לעשות מעשים טובים בעיניך וללכת בדרכים ישרים לפניך. וקדשנו בקדושתך כדי שנזכה לחיים טובים הארוכים ולחיי העוה"ב ושמרנו ממעשים רעים ומיצר הרע ומכל שעות רעות המתרגשות לבא בעולם והבוטח בה' חסד יסובבנהו אמן כן יהי רצון!
*ויחזור התפילה ג"פ ואחר כך יקרא ג"פ "ואני תפילתי לך ה' עת רצון" כו' וכן יעשה במוסף וביום ב' ביוצר.*
*לבקש על הפרנסה*
לפי בעל ה"שער יששכר": "חג השבועות זמן השפעת פרנסה ובני חיי ומזוני אמרתי כי אז בחג השבועות זמן השפעת פרנסה ובני חיי ומזוניי כיון שהעולם נברא בשביל ישראל שנקראו ראשית ובשביל התורה שנקרא ראשית ובעת מתן תורה עמודי שמים ירופפון אם לא יקבלו ישראל את התורה יהפך העולם לתהו ובוהו על כן מגיע לישראל העולם הזה כדין מציל מזוטו של ים ומשלוליתו של נהר שהרי זה שלו" (שער יששכר, מאמר חג הבכורים).
*לפי ליקוטי מוהר"ן (ח"א סי' רס"ז)* אפשר גם לבקש על הרפואה לנשימה "שבועות הוא רפואה להריאה כי ה' כנפי ריאה בנגד ה' חומשי תורה (תיקון כ"ה) ובשבועות יכולין לקבל חיות חדש".
*קריאת 'פרשת אמור' סגולה לבנים* הכתובה בספר עטרת ישועה: "אמור וגו' ואמרת". הוא ב' פעמים אמור עולה פר"ו ורב"ו וקריאת הפרשה זו תוכל להיות סגולה לבנים וזהו להזהיר גדולים על הקטנים היינו להוליד ילדים קטנים" (עטרת ישועה).
*יש עניין גדול ונפלא לסיים ספר תהלים לכבוד דוד המלך ואת שלושת איגרות הבעל שם טוב שפטירתם בחג שבועות - זמן הילולתם*
*להרבות בהתבודדות - בשיחה בינו לבין קונו*
*רבי נחמן מברסלב מאיר לנו בליקוטי עצות:* "שבועות, הוא בחינת שער החמישים, שהוא בחינת התשובה, מה שהוא יתברך צריך לשוב בתשובה כביכול, דהיינו שישוב אלינו ברחמים.
וכל אלו השערים זוכין להגיע אליהן ולפתחן על ידי אמירת תהלים (עין 'תשובה', אות לב). על כן צריכין להזהר ביותר במ"ט ימי הספירה לומר תהילים בכוונה, כדי לזכות על ידי תהלים לכל שערי תשובה הנ"ל, שהם כנגד ימי הספירה, שבהם אנו צריכים לטהר מזה ולשוב אליו יתברך, כדי שהוא יתברך ישוב אלינו בשבועות כנ"ל."
*מומלץ מאוד לקשט את הבית עם ירק ופרחים (ורדים ,שושנים). שהבית יהיה דומה להר סיני שהיה מקושט כך ממתן תורה ,עדיף ירק עם ריח שהבית יריח טוב מבשמים.*
*לכבוד חג השבועות יש להכין שתי חלות בצורת סולם עם שבעה פסים כנגד שבעה רקיעים שנפתחים בליל שבועות.* את החלות יש להכין משתיים וחצי קילו קמח לזכר שתי לחם בפנים שהיו מכינים בשבועות לבית המקדש. החלות בצורת סולם הן סגולה שתפילותינו יעלו לשמים עד כסא הכבוד, ובורא עולם החתן נותן מתנות ביד רחבה לכל מי שמבקש!
*סעודה שלישית' של שבת*
יש להשתדל להתפלל מנחה מוקדמת על מנת לאכול סעודה שלישית לפני זמן מנחה קטנה (16:39 ברחובות) כל זאת כדי לאכול את סעודת החג בשמחה ובתיאבון. אם עבר זמן מנחה קטנה יאכל בסעודה שלישית פת פחות מכביצה.
*'תפילת ערבית'*
מתפללים לאחר צאת הכוכבים כדי שיהיה לילה ודאי. כיוון שספירת העומר צריכה להיות 'שבועות תמימות'. יש להוסיף ותודיענו במקום אתה חוננתנו
*חג השבועות מתחבר השנה לשבת ויחל עם יציאתה.*
*ערב שבת' - הכנת נר גדול – יש להכין נר שידלוק מערב שבת עד כניסת חג שבועות כדי שניתן יהיה להדליק ממנו נרות לחג בהעברה מאש לאש להדלקת נרות יום טוב* *וכן את נר ההבדלה של שבת (וכן אם רוצה להדליק ממנו את אש עבור בישול בחג).*
*הדלקת נרות לחג תיעשה מאש שדלקה ורק לאחר שיצאה השבת לחלוטין עם אש שדלקה מערב שבת.*
*הדבקת נרות – אסור להדביק נר שעווה למקומו ביום טוב. לכן, מי שרגיל להדביק את הנרות בפמוטים, צריך להכין את הנרות לחג מערב שבת.*
*לפני הדלקת נרות של חג השבועות (לפני כניסת החג), מומלץ להדליק נרות נשמה לעילוי נשמות קרובינו. רצוי לתת צדקה לפני הדלקה בשתי ידיים ולומר שמבקשים לעילוי נשמתם בזכות הצדקה שנתנו.*
שלושת הרגלים (שבועות, סוכות ופסח) הם עת רצון לעילוי נשמתם של הנפטרים ואז יכולים לעשות מצוות חסד של אמת עבור הנפטרים וכדאי לזכות את הרבים לעילוי נשמתם.
*לאחר הדלקת נרות של החג, מומלץ מאוד למי שיכולה ,להתחיל בתענית דיבור* (מותר לדבר דברי תורה , מותר לדבר דברים בשביל תפקוד הבית, אך לא לדבר דברים בטלים הקשורים בחול וביום יום).
*את ההבדלה עושים בתוך הקידוש*
*קידוש בליל החג'*
כאשר חל חג השבועות במוצאי שבת, בקידוש יש תוספת שהיא ההבדלה בין השבת למועד. *חכמים נתנו בזה סימן: יקנה"ז, ראשי תיבות:*
*יין –* ברכת בורא פרי הגפן;
*קידוש –* ברכת הקידוש של יום טוב;
*נר –* ברכה על נר הבדלה כבכל מוצאי שבת (אלא שיש להזהרשלא לכבותו, ניתן להשתמש בנרות שהודלקו לכבוד החג כנר ההבדלה);
*הבדלה –* ברכת "המבדיל";
*וזמן –* היא ברכת "שהחיינו".
בקידוש זה על אף שיש בו הבדלה לכל הדעות נהגו לעמוד.
*מובטח למי שנשאר עד בליל שבועות כל הלילה ,בורא עולם יחזיר לו את כל הכוחות וישמור אותו מכל הפורענויות והנזקים כל השנה!*
*מומלץ באחת הסעודות של שבועות (עדיף בבוקר) שהסעודה תהיה חלבית.*
על השולחן שיהיו מעדני חלב ודבש לזכר התורה , *"חלב ודבש תחת לשונך " (שיר השירים).*
*טוב שיהיו על השולחן תפוחים* (היות שהתפוח מהיותו ניצן על העץ ועד שנהפך לתפוח בשלמותו עוברים 50 יום וכך בדיוק זמן ספירת העומר עד שבועות 50 יום).
*עת רצון בשבועות להתפלל על זרע בר קיימא נוהגים גם להתפלל שיהיה לנו אתרוג כשר ומהודר בחג סוכות הבא.*
חג השבועות זהו חג מתן תורה. ומשה רבנו ע"ה הוא הדמות המרכזית. הוא היה הגואל הראשון וזאת עת רצון לגאולה שמשה רבנו יהיה גם גואל אחרון שיבוא במהרה לגאול אותנו, אמן כן יהי רצון.
*עוד ב"ליקוטי עצות" - רבי נחמן מברסלב מאיר לנו:*
"מ"ט ימי הספירה הם כנגד מ"ט שערי תשובה, שהם כנגד מ"ט אותיות שבשמות השבטים, שעל ידי אלו האותיות והשערים אנו צריכין לשוב בתשובה אליו יתברך.
טבילת המקוה בשבועות, הוא חסד עליון ורחמים גדולים ודעת נפלא מאד. כי שבועות הוא שכל עליון וגבוה מאד, שהוא חסדים ורחמים גדולים מאד, כי הרחמים הם כפי הדעת, כמו שמבאר במקום אחר. אשרי הזוכה לקבל קדושת שבועות , בפרט במקווה של שבועות, שהיא מקווה של שער החמשים, שמשם נמשך הקדשה והטהרה על ישראל אז בשבועות מקבלין התורה, ואז יכולין לקבל חיות חדש ולהמשיך רפואה שלמה."
*תפילת שחרית' של החג*
בקריאת התורה קוראים את פרשת מתן תורה. במהלך התפילה מוסיפים פיוטים העוסקים בשבח התורה ובמניין המצוות. למנהג האשכנזים קוראים לפני קריאת התורה את הפיוט "אקדמות" ולמנהגהספרדים מוסיפים "אזהרות" – פיוטים המונים את תרי"ג המצוות.
*סגולה מופלאה מהרבי מילובביץ’ לבוקר שבועות*
הסגולה לחינוך ילדים שלפניכם ידועה בקהילות חב"ד השונות, ומיוחסת לרב מנחם מנדל שניאורסון (הרבי מילובביץ')
בחיי חיותו קרא הרבי להורים באשר הם – להביא את הילדים שלהם לבית הכנסת בבוקר של יום השבועות, זאת על מנת לשמוע את עשרת הדיברות, אותם נוהגים לקרוא ביום זה. כבר הפליגו חכמינו זיכרונם לברכה במאוד בשמיעה זו של עשרת הדיברות בחג השבועות – דווקא משום שהיא שקולה כנגד הזמן שבו קיבלו אבותינו את התורה על הר סיני, כששמעו את עשרת הדיברות מפי בורא עולם בכבודו ובעצמו.
טוב ללמוד עם הילדים את המשמעות העומדת מאחורי כל דיברה ודיברה, והנוהג על פי דברי הרבי מילובביץ' – זוהי סגולה בדוקה להצלחה בחינוך הילדים.
*חג שבועות שמח לכל ישראל🇮🇱!*
*בואי ללמוד התבודדות ועבודה פנימית שתביא לך את כל הישועות! עם הרבנית מיכל אור תח'י.*
וכמו שרבינו נחמן הקדוש מבטיח:
"עַל־יְדֵי הִתְבּוֹדְדוּת בָּא יְשׁוּעָה,עַל כָּל הַדְּבָרִים, הֵן עַל דָּבָר גָּדוֹל הֵן עַל דָּבָר קָטָן, תִּתְפַּלֵּל " (ספר המידות). "הַהִתְבּוֹדְדוּת הוּא מַעֲלָה עֶלְיוֹנָה וּגְדוֹלָה מִן הַכּל" (תורה כה, ליקוטי מוהר"ן)
*"כי בשמחה תצאו" השמחה היא הסגולה הכי גדולה לצאת מכל המצרים!*
*ואמר רבינו נחמן הקדוש זיע"א:*
*"מצווה גדולה להיות בשמחה תמיד!"*
יהי רצון מלפניך השם אלהינו ואלהי אבותינו, שתקבע ותיטע אמונתך בלבנו ובלב כל עמך בית ישראל ונזכה שתהיה אמונתנו חזקה ונכונה באמת ובלב שלם, ולא נתלה שום דבר בשום סיבה ובשום אמצעי כלל, רק נדע ונאמין שהכל בהשגחתך לבד, הן פרנסה ובנים ורפואה וכל שאר הדברים שבעולם. ונזכה לשמוח תמיד בחלקינו ועל הכל לומר תודה!אמן ואמן סלה! (ליקוטי תפילות סב)